למציאת מיילדת מקצועית הפועלת לפי חוזר משרד הבריאות, מומלץ לבחור מבין הרשימה בארגון מיילדות הבית.
מורה נבוכים לגבר שאשתו רוצה ללדת בבית- מאמר מאת דניאלה לוי
איפה ללדת?– לקוח מתוך קורס הכנה ללידה רכה- היפנובירת’ינג אונליין/ אליזבת ברנט
ניתן להעביר ישירות לנורית בירושלים במייל nurit.josovich@lbjr.health.gov.il ולברר מולה בטלפון: 02-5314824
- לרשום את הילד במשרד הפנים כדי לקבל תז
- לרשום את הילד בקופת חולים אליה משוייכת האם
- להגיע לרופא ילדים על מנת לקבל הפניה לבדיקת סינון שמיעה בבית חולים
- להתקשר לתינוקיה בבית החולים הקרוב/שאיתו עובדת הקופה, לבקש את חדר השמיעה ולקבוע תור לבדיקה. כמו כן ניתן לוודא מול האחיות שעונות לטלפון את מספרי הקודים הדרושים לטופס 17 ואם אפשר לקבל הזמנה בכתב לבדיקה. אנחנו קבענו תור באסף הרואפ והקודים שקיבלנו הם: L2588, L2589
- להגיש בקשה לטופס 17 לקופת חולים. לבקשה יש לצרף את ההפניה מהרופא ואם יש את ההזמנה לבדיקה מבית החולים.
- ביום הבדיקה יש להגיע לבית החולים, למחלקת יולדות, לתינוקיה, לחדר שמיעה. אנחנו הגענו לאסף הרופא, אמרנו לשומר בכניסה שהגענו לביצוע בדיקת שמיעה וניכנסנו לתינוקיה בלי בעיה.
- הבדיקה מאוד פשוטה ורגועה. אפשר לעשות על הידיים או במנשא. האחות רק צריכה גישה לשתי האוזנים של התינוק. לאחר הבדיקה קיבלנו דף בו נכתב השם והתז של התינוק והתוצאה של הבדיקה.
חוזר מנכ”ל משרד הבריאות ללידות בית 2012
יודגש כי ההמלצה להעדיף לידות בית חולים אינה מנומקת ולא נערכה בדיקה מקיפה או מחקר מטעם משאד הבריאות בנושא בטיחותן של לידות בית כפי שנעשה במדינות אחרות ועל ידי ארגון הבריאות העולמי.
את כבר לא צריכה להתאשפז כדי לקבל מענק לידה. לרוב תקבלי אותו אוטומטי אחרי שתעדכני במשרד הפנים על הלידה או אחרי שהמעביד שלך ישלח את הבקשה לדמי לידה (בהנחה שאת שכירה).
לאחר הלידה המיילדת תצייד אותך במסמכים הבאים:
1. העתק רשיון לעסוק במקצוע
2. תצהיר המיילדת החתום על ידי עו”ד
3. הודעת לידה
1. לרשום במשרד הפנים. דורש הגעה פיזית יחד עם בן/בת זוגך . יש להביא את המסמכים מהמיילדת ואת שני תעודות הזהות של ההורים. אין צורך להגיע עם התינוק למשרד הפנים.
2. חיסונים – טיפת חלב / קופה.
3. המיילדת מוסמכת לבצע בדיקת PKU והיא תגיע לבצע את הבדיקה תוך יומיים לאחר הלידה. הבדיקה נשלחת בדואר שליחים. יש מיילדות הממליצות למסור את הבדיקה לתינוקיה הקרובה למקום מגוריך.
4. ויטמין k – המיילדת תציע לתת בזריקה או אוראלית לבחירתך.
5. בדיקת סינון שמיעתי – זה 2 בדיקות בעצם שנעשות יחד. תצטרכי לבקש הפניה מהרופא (אחרי שרשמת בקופה, אם את
בכללית יכולה לעזור לך בקוד של ההפניה וההתחייבות). ואז לקבוע תור בכללית זה בהדסה עין כרם / מכללת הדסה במרכז העיר (לפחות בירושלים לא יודעת מסביב).
7. בדיקת ילוד ע”י רופא ילדים- תלוי בבחירה שלך אם תבחרי בה או לא. אם כן רופא פרטי הביתה עולה בסביבות 500 ש”ח , אני בשתי הלידות ביקשתי מראש מהרופא ילדים שאגיע לבדיקה גם לפני שארשום במשרד הפנים ובקופה ושיתפו פעולה (שני רופאים שונים).
8. בדיקה שלך אחרי הלידה המיילדת אמורה להגיע ולבדוק וכמובן תמיד להיות בקשר. בלי קשר בדיקה לאחר 6 שבועות / פיזיו רצפת אגן לא משהו שתקבלי בלידת בית חולים.
תודה לליזה ארדואן על המידע
אלה עוזרי מיילדת בבית חולים גדול בארץ כותבת לנו:
קראתי את המאמר הנהדר “תמותה אמהית או תמותת תינוקות בקרב נשים שתכננו לידת בית בהשוואה לנשים בסיכון נמוך שתכננו לידה בבית חולים: סקירה שיטתית ומטה-אנליזה”, שעוסק בבטיחות לידות הבית ביחס ללידות בית החולים והיו בו כמה פנינים שממש מתחשק לי לחלוק. אני מיילדת, והיו לי לא מעט שיחות עם אנשי צוות בנושא לידות הבית ושמעתי מהם הרבה הסברים ל״למה זה לא בטוח ללדת בבית לעומת בית חולים למרות שיש איזה מאמר שטוען אחרת״.
בפרק הדיון של המאמר נכתבו מספר הארות/מסקנות שהם פשוט תשובה ברורה, שחור על גבי לבן בנושאים אלו.
טענה נגד לידות בית #1:
בבית כולן בסיכון נמוך, בבית חולים יש גם וגם. לכן אין מה להשוות.
למעשה זוהי הטענה המקובלת ביותר כנגד מחקרי בטיחות בלידות בית. עורכי המחקר הזה הסבירו שהם בחרו רק מחקרים שבהם קבוצת הביקורת בבית חולים כללה רק נשים בסיכון נמוך גם כן. מחקרים אחרים נפסלו ולא נכנסו לסקירה.
והנה – הבטיחות דומה.
תרגום לתמונה המצורפת:
“מחקרים רבים על לידות בית נפסלו ולא נכנסו לסקירה הזו בגלל בעיות במתודולוגיה של המחקר, למשל שלא נכללה בהם קבוצת ביקורת של לידות בסיכון נמוך בבית חולים מאותו אזור גאוגרפי ואותה תקופה כמו לידות הבית במחקר”.
כלומר, המחקרים שצורפו למטה-אנליזה הזו היו רק כאלה שקבוצת הביקורת בבית החולים הורכבה גם היא אך ורק מהריונות בסיכון נמוך ממש כמו לידות הבית.
טענה נגד לידות בית #2:
במחקרים של לידות בית יש רק סטטיסטיקות של יולדות בסיכון נמוך, אם היו משקללים את כל היולדות שבוחרות ללדת בבית, וכוללים גם כאלו שלא נחשבות כמתאימות התוצאות היו נראות פחות טובות.
הטיעון הזה בעצם אומר: אוקי… בסיכון נמוך זה בעצם בסדר ללדת בית. אבל מה עם אלו שלא בסיכון נמוך ובכל זאת בוחרות ללדת בבית? תשקללו גם אותן, ותראו שלידת בית זה מסוכן!
כפי שניתן לראות בצילום המצורף, כותבי המאמר מסבירים “הממצאים היו דומים בין מחקרים שכללו רק את קבוצת הנשים שהתאימו לקריטריונים המקומיים ללידת בית, ולמחקרים שכללו את כל הנשים שתכננו לידת בית”.
כלומר, חלק מהמחקרים כללו בקבוצת יולדות הבית רק נשים שעומדות בכלל של “סיכון נמוך”. אבל נכללו גם מחקרים שכללו יולדות שהוגדרו “בסיכון גבוה”, ולמרות זאת תכננו לידת בית.
ו – הפלא ופלא! הממצאים היו דומים: גם במצב כזה, לידת בית מתוכננת בליווי מיילדת מוסמכת בטוחה כמו לידה שתוכננה מראש לבית חולים.
טענה נגד לידת בית #3:
בגלל שבמחקרים בלידות בית הסטטיסטיקות טובות כל כך, נשמעת לא אחת טענה כי לידות הבית שמסתבכות נכנסות לסטטיסטיקות של בתי החולים וכך הדבר מרע את התוצאות של בתי החולים. אולם במאמר מובהר כי לידה שתוכננה בבית, נחשבת לידת בית ללא קשר למקום בו מסתיימת הלידה בפועל.
לעיתים נוצר בלבול במונחים השונים וחשוב לייצר הבחנה בין לידת בית מתוכננת לבין לידה שבמקרה ארעה בבית. המחקרים מתייחסים ללידה מתוכננת בליווי אשת מקצוע (מיילדת מוסמכת או רופא), אשר בה המיילדת מלווה את היולדת עוד במהלך ההריון, לבין לידה שאין בה ליווי כזה. כאשר יש ליווי מסודר – יש תעוד שמאפשר לעקוב אחר כוונת האשה לפני הלידה בלי קשר לאופן שבו התרחשה הלידה בפועל.
טענה נגד לידת בית #4:
אולי בלידה שנייה והלאה זה בטוח ללדת בבית, אבל בלידה ראשונה זה בוודאי מסוכן יותר!
הטוענים כך בעצם אומרים שלידה ראשונה היא לידה בסיכון גבוה יותר, כיוון שהיולדת עוד לא “הוכיחה” שהיא יודעת ללדת? האגן שלה צריך להראות תפעול פעם אחת לפני שנסמוך עליו ככשיר ללידה רגילה?
אם כך הדבר אולי כדאי לה באמת להתקיים בבית חולים, שם אפשר לסייע לה בזריזות במקרי חירום באמצעים העומדים לרשות בתי החולים, באמצעות תרופות, פרוצדורות מזרזות, מכשירים רפואיים ואף ניתוח.
בניגוד לטענה הזו, כפי שמסומן בתמונה, כותבי המאמר מסבירים “התוצאות היו דומות בקרב נשים בלידה ראשונה ונשים בלידה חוזרת“. כלומר, לידה ראשונה בטוחה כמו כל לידה בבית, העובדה שזו לידה ראשונה היא לא גורם סיכון.
לסיכום חשוב לי להדגיש,, המאמר הזה הוא מטה-אנליזה, כלומר סוקר מספר רב של מחקרים בנושא, ולאחר פילוח סטטיסטי של כל המחקרים הללו הוא מנסח מסקנות. במטה-אנליזה הזו נכללו 14 מחקרים, כפי שהודגש כאן שוב ושוב, נכללו בו רק מחקרים שהמתודולוגיה שלהם לא נתנה עדיפות לאף אחת מסביבות הלידה. נכללו בו כמיליון לידות, כחצי מיליון לידות בית.
כן, 500,000.
תחשבו על זה רגע…
זהו מאמר מאוד מקיף עם מדגם רחב ביותר.
ולמה היה לי חשוב לכתוב את כל זה??
כמיילדת אין לי שום אג’נדה בנוגע למקום בו אשה בוחרת ללדת, אבל כן מפריע לי שאנשים לפעמים בוחרים להצדיק את טיעוניהם בהתבסס על סטטיסטיקות או מחקרים או המלצות מבלי לבדוק מקורות באמת. ולא פעם הם נוקטים עמדה שלילית בנוגע ללידות בית על סמך שום דבר בעצם.
קישור למאמר המלא:
https://www.imahi.co.il/2012/01/20/%D7%A6%D7%99%D7%95%D7%93-%D7%9C%D7%9C%D7%99%D7%93%D7%AA-%D7%91%D7%99%D7%AA/
