לפני מספר חודשים יצרה איתי קשר מיילדת מחדר לידה גדול ונכבד וביקשה לקבל ממני מידע על אלימות מיילדותית. הטריד אותה שנעשים חתכי חיץ ללא הסכמת האשה ונאמר לה על ידי הממונים עליה שלא צריך לבקש הסכמה. אינטואיטיבית זה לא היה נראה לה הגיוני שזה חוקי. כמו כן נאמר לה שאין כזה דבר אלימות מיילדותית obstetric violence כי אין כוונה להזיק.
לפעמים נשמעת ביקורת כי המונח העברי ,אלימות מיילדותית, עשוי להשמע כמכוון כלפי מיילדות.
ראשית כל, המונח העברי מתייחס לאלימות במקצוע המיילדות והגניקולוגיה ולא קשורה למקצוע כזה או אחר. ואכן לפי ממצאים העולים מהשאלונים שאספנו באתר יולדות האלימות מתרחשת על ידי רופאות, רופאים, מיילדות ומיילדים, אחיות ואחים, מרדימות ומרדימים, פקידות ופקידים ויכולה להופיע במגוון צורות על ידי אנשים העובדים בתוך מערכת הבריאות.
שנית, ארגון הבריאות העולמי אימץ הגדרה לאלימות שהוצעה על ידי ה Violence Prevention Alliance.
ההגדרה היא כדלקמן:
The intentional use of physical force or power, threatened or actual, against oneself, another person, or against a group or community, that either results in or has a high likelihood of resulting in injury, death, psychological harm, maldevelopment, or deprivation.
ובתרגום חופשי לעברית:
שימוש מכוון בכח פיזי או סמכות, באמצעות איום או בפועל, כנגד האדם עצמו או אדם אחר, או כנגד קבוצה או קהילה, שתוצאתה או שיש סבירות גבוה לתוצאה של נזק, מוות, נזק פיסכולוגי, נזק התפתחותי או מחסור.
מניתוח ראשוני עולה כי מדובר בפעולה מכוונת כאשר יש תוצאה מזיקה או סבירות גבוהה לנזק ולא בהכרח בכוונה להזיק.
כמו כן הדבר עולה בקנה אחד עם עבירת התקיפה בחוק הענשין הישראלי המגדירה תקיפה בסעיף 378 לחוק העונשין התשל”ז- 1977:
‘המכה אדם, נוגע בו, דוחפו או מפעיל על גופו כוח בדרך אחרת, במישרין או בעקיפין, בלא הסכמתו או בהסכמתו שהושגה בתרמית – הרי זו תקיפה; ולענין זה, הפעלת כוח – לרבות הפעלת חום, אור, חשמל, גאז, ריח או כל דבר או חומר אחר, אם הפעילו אותם במידה שיש בה כדי לגרום נזק או אי נוחות.’
עבירת התקיפה לא כוללת רק הכאה אלא גם מגע או הפעלת כח ללא הסכמה.
מדובר בעבירה התנהגותית והיסוד הנפשי הדרוש להוכחת תקיפה היא מודעות למעשה. בעבירות תוצאתיות דרושה מודעות לתוצאה.
ישנם 14 סוגים של עבירות תקיפה בחוק הישראלי, ונעדרת התייחסות לתקיפה המתבצעת על ידי גורם טיפולי. הסעיף המתאים לתיאור תקיפה רפואית הוא בסעיף 379 ‘תקיפה סתם’ והעונש לתקיפה מסוג זה הוא מאסר שנתיים. כאשר ישנה חבלה ממשית העונש הינו מאסר 3 שנים.
עבירת תקיפה קלה יחסית להוכחה בחוק הישראלי, אך עולה השאלה האם במצב בו האלימות כלפי נשים במוסדות רפואיים כל כך מנורמלת, רשויות החוק מוכנות להתייחס לתלונות של נשים שמביאות מקרים של תקיפה רפואית ואולי קודם כל האם נשים מלכתחילה מבינות שמדובר בתקיפה וירצו להגיע להתלונן במשטרה.
קיימת גם עוולת ‘תקיפה’ נזיקית , כאשר כל אזרחית יכולה להגיש לפיה תביעה אזרחית לפיצוי כספי בשל מגע ללא הסכמה.
סעיף 23(א) לפקודת הנזיקין התשכ”ח- 1968 מגדיר תקיפה מהי:
‘תקיפה היא שימוש בכוח מכל סוג שהוא, ובמתכוון, נגד גופו של אדם על ידי הכאה, נגיעה, הזזה או בכל דרך אחרת, בין במישרין ובין בעקיפין, שלא בהסכמת האדם או בהסכמתו שהושגה בתרמית, וכן נסיון או איום, על ידי מעשה או על ידי תנועה, להשתמש בכוח כאמור נגד גופו של אדם, כשהמנסה או המאיים גורם שהאדם יניח, מטעמים סבירים, שאכן יש לו אותה שעה הכוונה והיכולת לבצע את זממו.’
גם פה שאלת התביעה והפיצוי מסתעפים עם נירמול התופעה ומשנה הכבוד לו זוכים בעלי מקצועות הרפואה. לרב, תיקים אלו יוגשו כעוולת פגיעה באוטונומיה ולא כ,תקיפה, אף על פי שלפי לשון החוק מדובר בתקיפה לכל דבר כי עוולת התקיפה כוללת גם מגע ללא הרשאה.
לסיכום, גם לפי הגדרת האלימות המקובלת על ידי ארגון הבריאות העולמי וכן על פי הגדרות התקיפה במשפט הפלילי ובדיני הנזיקין בישראל- כל פעולה ללא הסכמה המבוצעת במהלך לידה היא אלימה.
לידות רכות לכולן.
כתיבת תגובה